מחשב נייד, מחשב נייח, פאמ-פיילוט ואפילו אייפון.. למען השם הוא מחשב קטן שעבר הסבה לפלאפון, עלק. מתערב עם כל אחד ואחת מכם שתצליחו לשלוח מייל, לסמס לכל היעדים באירופה, לצלם–לערוך–לעלות וידאו ליוטיוב, אפילו למצוא תצלום לוויני של הבנאדם שאיתו אתה רוצים לשוחח לפני שתצליחו אשכרה להתקשר מהמחשב הידני הזה. ולמה בכלל להתקשר למישהו שישעשע אתכם כשבידכם יש מחשב ידני כמו אייפון?!

כל ההקדמה הפסיכו-פנאטית הזאת הייתה לשם המחשת ההשתלטות המוחלטת שעושים בימים אלו המחשבים על עולם האדם. גם אני נפלתי בפח שלהם, מכרתי את נשמתי לשטן. די בזול, הרגשתי פצוע מבפנים, ורטוב מבחוץ. המנייאק אפילו לא שאל אם אני רוצה להישאר לישון כפיות עד הבוקר. שלח אותי ישר אל דרכי אל חדרי הקט – ארבע קירות, מיטה, מערכת וטלויזיה שגם ככה הן נשלטות על ידיו, על ידי השטן.
השטן לא גבוה במיוחד, די נמוך, מרובע עם הרבה חוטים, עושה רעש כשמתחשק לו וקורס כשמקבל את הפיוז. ניחשתם נכון זהו המחשב המעפן שלי. כמו המחשב של סאי קאסלר (שטן, ג'רמי לוון) כך גם אצלי המחשב שטני אך לא מדבר (חבל). בעיקר ממכר אותי עוד ועוד אליו, אומר לי מתי לקום, מתי ללכת לישון, מתי לגמור, ולרוב מנסה לגרום לי לשכוח מחיי חברה שהיו לי. פעם. שם. בחוץ. בעולם האמיתי. בעצם מי צריך אותם? כשיש לי מייספייס, פייסבוק, מקושרים, מסנג'ר ואייסיקיו – כל החברים שלי והמחשבים השטניים שלהם שם!!!
תגידו לי אתם, מתי יהיה לי זמן להכיר כל כך הרבה אנשים מכל העולם והארץ כמו עם המחשב? כאילו.. נכון.. צודקים, הזנחתי קצת את עצמי עם זקן מקורזל, שער מתולתל וכרס בירה שלא יכולה לעבור ערב חבר'ה אחד בלי איזו רמיזת הריון-הריון מתקדם-ירידת מים, יא איך קוראים לו? בסדר, לא נורא, יש לי במחשב תמונה מ-2004. חתיך-רזה-שווה. אם היא נמחקת אני מתאבד!
לפחות משהו טוב אחד יוצא לי מההשתלטות העויינת של המחשבים עלינו - אוכל מצויין. לא עוד אוכל מהיר מהבורגר של המחוצ'קן, או מהשווארמה של המלך ההוא בשותף עם בניו ודודיו בע"מ. הכל מומצא בבית בפיאסטה אחת גדולה מהמתכונים שהעתקתי ברשת מאתר מוכר ועם הירקות שהזמנתי באמצאות הפלאפון הכי חדש שלי מהסופר הקרוב אלי, כך שלא אצטרך להוציא את הרגל מחוץ לבית ולעזוב את המחשב לבד.

איך, איך זה קרה לי? בתיכון למדתי פסיכו-סוציו, מחשבים עשו לי בחילה ועכשיו אני מכור. מכור זאת לא מילה – בונה אתרים, רשום לפורמים, רשתות חברתיות חסרות תועלת, בודק ג'ימייל כל חמש דקות שעוברות בפנאטיות וחרדות נטישה, אני מכור!!! אלוהים איך זה קרה שהשטן מצא לו סוכן יותר טוב מסוחר סמים ממולח? אני דורש הסבר הגיוני, הרי לא בזבזתי עשרות אלפי שקלים ככה סתם בחנויות מחשבים מפוקפקות המנוהלות ע”י יורמים נוקמים מפקיעי מחירים, נכון?

"את יודעת, הייתי מאוהב בך ביסודי..." - זה הדבר הראשון שעבר לי בראש כשחלפנו אחת על פני האחר סתם כך ברחוב. את עם חיוך מקסים-כנה משוחררת על אזרחי חדש, ואני עם חיוך דבילי ותספורת חדשה באדיבות הרס"ר.


לא נראה שתהיה לי הזדמנות בחיים להודות לך ולחשוף בפנייך סוד ילדות תמים מתקופת בית הספר היסודי המשותף שלנו. אז לפחות אחשוף אותו כאן שישמר על פני הרשת הגלובלית.
היית ילדה חמודה מקסימה ויפה, לא מלכת הכיתה אבל מינימום הדוברת שלה. לא היית סנובית, חברותית אל כולם אפילו אל הזה המוזר שעלה מברית המועצות, אלי. כבר ביסודי יכולתי לראות בך את הכריזמה, חריפות, עם קצת חוצפה ומלא בטחון עצמי. לא ידעתי אז מה כל התכונות האלו אומרות אבל אהבתי אותן כך בתמימות, עד כדי כך אהבתי שהיו לי פרפרי בטן מגניבים מהחשיבה עלייך. אפילו חשבתי להזמין אותך לראות איתי סרט בקניון שלנו. היינו בטח נפגשים ליד התותח ממלחמת המי-יודע-איזו ליד הרמזורים שעכשיו יבנו עליו קניון ענק. את תלבשי שמלת כלה לבנה ואני טוקסידו פשוט ושחור יהיה מעולה! חייב להיות... אבל אז התקשרתי, ענית (ברקע היו בישולים) שאלת "הלו?" שמעתי את קולך, נחנקתי וניתקתי.

בערך עשר שנים אחרי זה – אני כבר יודע לדבר עם בנות בטלפון ולא נחנק כמו בפעם הראשונה אפילו מצליח לי לא רע אבל כל פעם שאני רואה אותך מסיבה זו או אחרת אני נזכר בסיפור החמוד הזה על אהבתי התמימה בבית הספר היסודי, מגחך לעצמי וממשיך הלאה..

מקודד אתרים זהו כינוי מודרני והיפוקריטי של מתכנת ה-HTML הפשוט. מתכנת ה-HTML הפשוט היה המתכנת הראשון שהיה פה. שם הרחק בתחילת שנות ה90, עוד לפני שמתכנתי שפות צד שרת השתלטו על העסק ודחפו את מתכנתי ה-HTML הפשוט הצידה. היה זה עולם פשוט בו התמימות שררה בעלת צבע רקע לבן, תמונה, כותרת, פונט אריאל, כמה פסקאות וקישור לאימייל.

בימינו אותו מקודד אתרים שפעם היה מתכנת HTML פשוט (בואו נקרא לו מעכשיו מתכנת אתרים פשוט) היודע לבנות דף אישי עם תמונה שלו, כמה מילים על עצמו בצבע, פלוס קישור אחד או שניים לאתרים אהובים (בערך כמו הדפים ברשתות חברתיות של כל אחד מאיתנו). צריך להיות בעל מיומנויות נוספות, חוץ שליטה מלאה ב-HTML או שהוא לא נחשב למקודד אתרים אלא לעוד סתם בנאדם היודע HTML. מקודד האתרים צריך ידע בסיסי בפוטושופ בשביל לחתוך את תמונת העיצוב "המושלמת" שמעצב האתרים יצר. המעצב אפילו התחשב ומילא את העיצוב בטקסט הדרוש שחס וחלילה מקודד האתרים יעשה את העבודה הזאת בעצמו. מקודד האתרים כמובן צריך ידע בסיסי ב-HTML או ב-XHTML שזה פשוט הרחבה עם תיקונים ל-HTML (בארץ אחוז מקודדי האתרים שיודע ושולטים ב-XHTML הוא נמוך, מאוד נמוך) גם כן מקודד האתרים צריך לשלוט ב-CSS שאותה אסקור באחד הפרקים. לבסוף מקודד האתרים נדרש לבנות את אתריו לפי תקנים סטנדרטיים שהציבו החברה ב-W3C.
כמו כן קידוד האתרים מתחלק לשתי אסכולות מקודדים – אסכולת מקודדי טבלאות (TABLE) ואסכולת מקודדי תאים (DIV). לשמחתכם עליהן אני אדון כל הפרק הראשון.
קרא/י עוד..

גולשי היקרים שלום,

ברשומה זאת אני רוצה לבשר לכם על נקודת ציון דרך שנייה שבלוגי הגיע עליה. הראשונה הייתה ביולי כשהבלוג עבר 10,000 כניסות וזה אכן היה מאוד מכובד ובשורה התחתונה עלה לי המון כסף (שלוש ליט"ש לחודש על שרת בריטי מאותגר). מה שכן בסופו של דבר זה השתלם כי הגעתי לנקודת ציון דרך שנייה והיא איך אם לא אימייל נאצה ראשון!
אני רוצה להודות ל-כ-ל הנפשות הפועלות על הבלוג הזה, שזה בעצם – אני. ברצוני גם להודות לחברי הטובים שקוראים בקפידה כל מילה כתובה בבלוג שלי ומודים במצח נחושה שזה זבל (הזוי) טהור ולא חוסכים ממני בביקורת רעה כל פעם מחדש. אז הנה חברי הטובים יש עוד מישהו החושב כמוכם, נכון שהוא עוד ילדון ונכון שהוא מתבטא כמו מישהו שלקחו לו את הסוכריה בגן אבל הוא אחד משלכם. בבקשה קבלו אותו בזרועות פתוחות עם לב חם/רחב ושוקו כי הוא אוהב לבחוש בו. אני מאוד גאה להציג את כותב אימייל הנאצה הראשון שלי, קבלו אותו – יריב, והנה מה שהיה לו להגיד עליי ועל הבלוג שלי בשיא תמימותו:

"האתר שלך ממש מחורבן ומעוצב מגעיל, לא פלא שאתה לא מצליח להתפרנס מעיצוב אתרים ונאלץ למצוץ זין של כושים לפרנסתך,לא פלא שאתה מסתובב בעולם מתוסכל וממורמר.

דרך אגב,אמא שלך שהרגע סיימה למצוץ לי את הזין מוסרת לך ד"ש.

היא מוסרת שהיא לא תגיע לארוחת ערב, היה משביע ומתוק.

בי חמוד"

נכון, שעכשיו אתם גאים בו מאוד? גם אני, גם אני. כל הכבוד לאיש האמיץ הזה שלקח כמה דקות מזמנו היקר ומכר אותן בזול לאימייל נאצה המוקדש לבלוגי. לא יודע מה איתכם אבל אני מאוד מבסוט מזה שמישהו נלהב ממני עד כדי כך שהוא מבזבז כמה דקות מזמנו וכותב כמה מילות "אהבה" לעברי, אפילו שזה מאוד פתטי. בכל מקרה, כתבתי לו אימייל חזרה שעליו לא קיבלתי תשובה.. אז יריב אם אתה קורא את הרשומה הזאת אתה מוזמן להשאיר תגובה כדי שגם חברי הטובים יוכלו להכיר אותך...

המשך יום נעים.

שלום, אני מחמוד, ערבי-ישראלי. כן, אמא שלי בוגדת מדינה שלכם, הולכת שוכבת עם ערבי. אבל מה נעשה, ככה זה מדינה שלכם.. אין כבר תרבות באימא שלי הערבים כבר יותר מתורבתים! לנו אין צבא, ישר הולכים לאוניברסיטה, אתם אחרי צבא דופקים ראש בהודו. אנחנו כבר מזמן לא עובדים בבניין, למה שנעבוד בבניין אם יש את התאילנדים - הרומנים נהיינו "היי סוסייטי" כמו שאומרים אצלכם. אם לא רוצים אותנו בבניין, אז איפה נעבוד? המקום היחיד שנשאר לנו הוא החומוס! ברוך השם סבא שלי מלך החומוס..

אני אספר לכם קצת על סבא שלי אבו מחמוד, ראשון החומוס בכפר יסיף! הוא התחיל לעשות חומוס עוד כשבנ-גוריון היה בשש והרצל עוד לא ידע אם הוא רוצה להקים מדינה יהודית. סיפור אמיתי באימא שלי – פעם הרצל בא לראות את הארץ בשביל לבדוק אם טוב פה להקים מדינה יהודית או באוגנדה. עשה סיור בארץ איכשהו הגיע לכפר יסיף שם לסבא שלי אבו מחמוד הייתה חומוסיה מאוד מפורסמת בזמנו. אז זאת היה חומוסיה מספר אחת בארץ! עכשיו קמות לך חומוסיות חדשות כמו פטריות אחרי הגשם. כולן ישראליות כשרות בלי טיפת שתן ערבי טוב, למה? עם ביצה באמצע החומוס - מי המג'נון ששם ביצה קשה באמצע החומוס!? והחטא הכי גדול שלכם, אתם מגישים חומוס קר. שום בעל חומוסיה ערבית אסלית לא היה אפילו חושב שיש דבר כזה חומוס קר פשוט בושה לכם! בלבלתם אותי עם המג'נונים הישראלים האלו, עכשיו אני לא זוכר על מה סיפרתי לכם. אה! על הסיור של הרצל בחומוסיה של סבא שלי אבו מחמוד. הרצל הגיע מאוד רעב אבל החומוס של סבא שלי השביע אותו עד מאוד, באמת מאז הכל אגדה. יש שמועה בכפר שהרצל בחר להקים מדינת יהודים פה ולא באוגנדה בגלל החומוס של סבא שלי מאז רק תיירים ויהודים אוכלים אצלנו בחומוסיה, עד היום זקני הכפר בברוגז עם סבא שלי. הכל בגלל אותו הרצל שלכם עם חזון עלק.

תגידו לי איזה חזון? כל מה שאתם עושים זה רבים בניכם לבין עצמכם. תאמינו לי בנתיים ערבים משתלטים לכם על מדינה, מדינת היהודים עלק. אנחנו כבר בכל מקום. התחלנו בבניין, אבל עכשיו בגלל כל מנות החומוס שאתם אוכלים אנחנו לומדים באוניברסיטה ואיך אומרים? השמיים הם הגבול, ולא מג"ב. אבל אתם יודעים לא התקבלתי לאוניברסיטה, איך אומרים בשפה שלכם? עשו לי קטע מסריח. כמו שאמרתי לכם אימא שלי יהודיה, אז אני נראה אשכנזי. באימא שלי לא רואים עלי שאני ערבי אוהב חומוס, אבל איכשהו נודע להם שאני ערבי והם לא אוהבים ערבים אז הם החליטו לעשות לי את מבחן החומוס לפני הקבלה. רק לערבים הם עושים אותו באימא שלי. הושיבו אותי מול צלחת חומוס גרגרים, שתי פיתות, מזלג וסכין + כוס מים ואמרו לי תאכל.
נלחמתי עם עצמי באמת שנלחמתי רציתי לאכול אותו כמו אשכנזי טוב עם משקפיים. לחתוך את הפיתה לשתיים עם הסכין אז עם המזלג למרוח את החומוס כמו אשכנזי טוב אבל לא הצלחתי. אז מה לעשות אכלתי כמו ערבי כי יש לי כבוד לחומוס! צעקתי "יאללה אתכם יא אשכנזים מושתנים!" תפסתי פיתה קרעתי חתיכה והתחלתי לנגב בסיבוב כמו שסבא שלי אבו מחמוד לימד אותי! אני בטוח שהוא גאה בי על הרגע הזה שלא נכנעתי לאשכנזים הממזרים האלו. אבל לא בגלל זה לא קיבלו אותי לאוניברסיטה אלא בגלל שאחרי הניגוב הראשון זיהיתי שמשהו פה מסריח ושאלתי אותם אם הם עושים צחוק? לפחות אם מביאים חומוס מסחרי אז שיהיה צבר, למה אותו עושים ערבים, את אחלה עושים יהודים רעים. הם התעצבנו והעיפו אותי.

אחחח, תאמינו לי אתם האשכנזים לא יודעים להנות מהחיים כל היום מתרוצצים על הרגליים בגלל זה יש לכם לחץ דם גבוה. מה עם לעצור שניה להריח את האוויר המזוהם שלכם ולהגיד שהיום אתם משקיעים בעצמכם עם איזו צלחת חומוס גרגרים טובה מאבו מחמוד הקרוב לבית שלכם. תאמינו לי זה ירגיע אתכם ישר ויעלה חיוך...