כוס קפה // מאת עידן סמית http://www.idansmith.com/index.php מחשבים השתלטו על חיי!! http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry071228-115010
מחשב נייד, מחשב נייח, פאמ-פיילוט ואפילו אייפון.. למען השם הוא מחשב קטן שעבר הסבה לפלאפון, עלק. מתערב עם כל אחד ואחת מכם שתצליחו לשלוח מייל, לסמס לכל היעדים באירופה, לצלם–לערוך–לעלות וידאו ליוטיוב, אפילו למצוא תצלום לוויני של הבנאדם שאיתו אתה רוצים לשוחח לפני שתצליחו אשכרה להתקשר מהמחשב הידני הזה. ולמה בכלל להתקשר למישהו שישעשע אתכם כשבידכם יש מחשב ידני כמו אייפון?!

כל ההקדמה הפסיכו-פנאטית הזאת הייתה לשם המחשת ההשתלטות המוחלטת שעושים בימים אלו המחשבים על עולם האדם. גם אני נפלתי בפח שלהם, מכרתי את נשמתי לשטן. די בזול, הרגשתי פצוע מבפנים, ורטוב מבחוץ. המנייאק אפילו לא שאל אם אני רוצה להישאר לישון כפיות עד הבוקר. שלח אותי ישר אל דרכי אל חדרי הקט – ארבע קירות, מיטה, מערכת וטלויזיה שגם ככה הן נשלטות על ידיו, על ידי השטן.
השטן לא גבוה במיוחד, די נמוך, מרובע עם הרבה חוטים, עושה רעש כשמתחשק לו וקורס כשמקבל את הפיוז. ניחשתם נכון זהו המחשב המעפן שלי. כמו המחשב של סאי קאסלר (שטן, ג'רמי לוון) כך גם אצלי המחשב שטני אך לא מדבר (חבל). בעיקר ממכר אותי עוד ועוד אליו, אומר לי מתי לקום, מתי ללכת לישון, מתי לגמור, ולרוב מנסה לגרום לי לשכוח מחיי חברה שהיו לי. פעם. שם. בחוץ. בעולם האמיתי. בעצם מי צריך אותם? כשיש לי מייספייס, פייסבוק, מקושרים, מסנג'ר ואייסיקיו – כל החברים שלי והמחשבים השטניים שלהם שם!!!
תגידו לי אתם, מתי יהיה לי זמן להכיר כל כך הרבה אנשים מכל העולם והארץ כמו עם המחשב? כאילו.. נכון.. צודקים, הזנחתי קצת את עצמי עם זקן מקורזל, שער מתולתל וכרס בירה שלא יכולה לעבור ערב חבר'ה אחד בלי איזו רמיזת הריון-הריון מתקדם-ירידת מים, יא איך קוראים לו? בסדר, לא נורא, יש לי במחשב תמונה מ-2004. חתיך-רזה-שווה. אם היא נמחקת אני מתאבד!
לפחות משהו טוב אחד יוצא לי מההשתלטות העויינת של המחשבים עלינו - אוכל מצויין. לא עוד אוכל מהיר מהבורגר של המחוצ'קן, או מהשווארמה של המלך ההוא בשותף עם בניו ודודיו בע"מ. הכל מומצא בבית בפיאסטה אחת גדולה מהמתכונים שהעתקתי ברשת מאתר מוכר ועם הירקות שהזמנתי באמצאות הפלאפון הכי חדש שלי מהסופר הקרוב אלי, כך שלא אצטרך להוציא את הרגל מחוץ לבית ולעזוב את המחשב לבד.

איך, איך זה קרה לי? בתיכון למדתי פסיכו-סוציו, מחשבים עשו לי בחילה ועכשיו אני מכור. מכור זאת לא מילה – בונה אתרים, רשום לפורמים, רשתות חברתיות חסרות תועלת, בודק ג'ימייל כל חמש דקות שעוברות בפנאטיות וחרדות נטישה, אני מכור!!! אלוהים איך זה קרה שהשטן מצא לו סוכן יותר טוב מסוחר סמים ממולח? אני דורש הסבר הגיוני, הרי לא בזבזתי עשרות אלפי שקלים ככה סתם בחנויות מחשבים מפוקפקות המנוהלות ע”י יורמים נוקמים מפקיעי מחירים, נכון?]]> את יודעת? http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry071213-193740 "את יודעת, הייתי מאוהב בך ביסודי..." - זה הדבר הראשון שעבר לי בראש כשחלפנו אחת על פני האחר סתם כך ברחוב. את עם חיוך מקסים-כנה משוחררת על אזרחי חדש, ואני עם חיוך דבילי ותספורת חדשה באדיבות הרס"ר.


לא נראה שתהיה לי הזדמנות בחיים להודות לך ולחשוף בפנייך סוד ילדות תמים מתקופת בית הספר היסודי המשותף שלנו. אז לפחות אחשוף אותו כאן שישמר על פני הרשת הגלובלית.
היית ילדה חמודה מקסימה ויפה, לא מלכת הכיתה אבל מינימום הדוברת שלה. לא היית סנובית, חברותית אל כולם אפילו אל הזה המוזר שעלה מברית המועצות, אלי. כבר ביסודי יכולתי לראות בך את הכריזמה, חריפות, עם קצת חוצפה ומלא בטחון עצמי. לא ידעתי אז מה כל התכונות האלו אומרות אבל אהבתי אותן כך בתמימות, עד כדי כך אהבתי שהיו לי פרפרי בטן מגניבים מהחשיבה עלייך. אפילו חשבתי להזמין אותך לראות איתי סרט בקניון שלנו. היינו בטח נפגשים ליד התותח ממלחמת המי-יודע-איזו ליד הרמזורים שעכשיו יבנו עליו קניון ענק. את תלבשי שמלת כלה לבנה ואני טוקסידו פשוט ושחור יהיה מעולה! חייב להיות... אבל אז התקשרתי, ענית (ברקע היו בישולים) שאלת "הלו?" שמעתי את קולך, נחנקתי וניתקתי.

בערך עשר שנים אחרי זה – אני כבר יודע לדבר עם בנות בטלפון ולא נחנק כמו בפעם הראשונה אפילו מצליח לי לא רע אבל כל פעם שאני רואה אותך מסיבה זו או אחרת אני נזכר בסיפור החמוד הזה על אהבתי התמימה בבית הספר היסודי, מגחך לעצמי וממשיך הלאה..

:love:
]]> הידעתם – קידוד אתרים? http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry071201-175144
מקודד אתרים זהו כינוי מודרני והיפוקריטי של מתכנת ה-HTML הפשוט. מתכנת ה-HTML הפשוט היה המתכנת הראשון שהיה פה. שם הרחק בתחילת שנות ה90, עוד לפני שמתכנתי שפות צד שרת השתלטו על העסק ודחפו את מתכנתי ה-HTML הפשוט הצידה. היה זה עולם פשוט בו התמימות שררה בעלת צבע רקע לבן, תמונה, כותרת, פונט אריאל, כמה פסקאות וקישור לאימייל.

בימינו אותו מקודד אתרים שפעם היה מתכנת HTML פשוט (בואו נקרא לו מעכשיו מתכנת אתרים פשוט) היודע לבנות דף אישי עם תמונה שלו, כמה מילים על עצמו בצבע, פלוס קישור אחד או שניים לאתרים אהובים (בערך כמו הדפים ברשתות חברתיות של כל אחד מאיתנו). צריך להיות בעל מיומנויות נוספות, חוץ שליטה מלאה ב-HTML או שהוא לא נחשב למקודד אתרים אלא לעוד סתם בנאדם היודע HTML. מקודד האתרים צריך ידע בסיסי בפוטושופ בשביל לחתוך את תמונת העיצוב "המושלמת" שמעצב האתרים יצר. המעצב אפילו התחשב ומילא את העיצוב בטקסט הדרוש שחס וחלילה מקודד האתרים יעשה את העבודה הזאת בעצמו. מקודד האתרים כמובן צריך ידע בסיסי ב-HTML או ב-XHTML שזה פשוט הרחבה עם תיקונים ל-HTML (בארץ אחוז מקודדי האתרים שיודע ושולטים ב-XHTML הוא נמוך, מאוד נמוך) גם כן מקודד האתרים צריך לשלוט ב-CSS שאותה אסקור באחד הפרקים. לבסוף מקודד האתרים נדרש לבנות את אתריו לפי תקנים סטנדרטיים שהציבו החברה ב-W3C.
כמו כן קידוד האתרים מתחלק לשתי אסכולות מקודדים – אסכולת מקודדי טבלאות (TABLE) ואסכולת מקודדי תאים (DIV). לשמחתכם עליהן אני אדון כל הפרק הראשון.

אסכולות


קידוד האתרים מתחלק לשתי אסכולות מקודדים – אסכולת מקודדי טבלאות (TABLE) ואסכולת מקודדי תאים (DIV). כל אחד ממאמיני אסכולה זו או אחרת יגיד לכם שהאסכולה שלהם היא הכי טובה, יעילה, והמהירה ביותר. למען האמת זה נכון רק לגבי אסכולה אחת והיא אסכולת התאים. מכיוון שייעודן הטבעי של הטבלאות מאז פיתוח שפת ה-HTML היה ונשאר לטבלאי. משום מה זה לא נכנס למתכנתים רבים לראש והם התחילו להשתמש בטבלאות אלו לעיצוב בעזרת הסרת מסגרות הטבלה. זה בהחלט נחמד אך בעייתי, זה גורם לעיצוב להטען הרבה יותר זמן, טבלאות על גבי טבלאות מתבזבזות על מה שאפשר לעשות עם שני תאים ורשימה. זה מביא אותי לעוד נקודה חשובה אסכולת התאים חוסכת בשורות קוד שזה מוביל לקבצים קטנים יותר שזה מוביל לחיסכון עצום בצריכת רוחב פס תעבורת האתר. נכון צודקים הצועקים שבאתרים קטנים על 100 אנשים ליום זה לא משפיע עליהם, אבל תחשבו על אתרים בגודל של וואלה או נענע שעדיין בנויים בדרך של האסכולה הישנה כמה כסף הם היו יכולים לחסוך אם רק היו משדרגים את האתר ובונים אותו בדרך של אסכולת התאים. עוד על הנושא אתם יכולים לקרוא במאמר - “מדוע זה מטופש להשתמש בטבלאות לעימוד”.

המשולש הקדוש


יש שלוש שיטות קידוד נפוצות בהן יכול להשתמש מקודד האתרים. לכל אחת מהן יש את החסרונות והיתרונות שלה, חוץ מאחת שהיא יתרון אחד גדול מהסיבה הפשוטה – היא משלבת את שתי השיטות האחרון בתוכה, נכון שלא חשבתם על זה?

חיתוך "פוטושופ" אוטומטי

פוטושופ היא תוכנת עיצוב בה משתמשים רוב מעצבי האתרים, זה אומר שכל מקודד אתרים אם הוא מתחיל או וותיק צריך שתהיה לו את תוכנת הפוטושופ. במיוחד עם הוא עובד עם מעצבי אתרים המתקשים להפוך את העיצוב שעיצבו לדף אינטרנט פשוט, ופה נכנסת שיטת הקידוד הראשונה. בשיטה הזאת למקודד האתרים יש עבודה מאוד קלה שאותה יכול לעשות גם כן מעצב האתרים (אם רק היה משקיע עוד קצת זמן בלימוד פוטושופ). קידוד האתר מתבצע ע"י שימוש בכלי Slice Tool של תוכנת פוטושופ, כל מלאכת המקודד מסתכמת בחיתוך תמונת העיצוב לריבועים אותם יסמן בקפידה המקודד. אחרי אותה רבע שעה שהשקיע בפיצול התמונה לריבועים שאותם הוא רוצה לחתוך, שומר מקודד האתרים את התמונה כקובץ HTML ואת השאר כבר עושה בשבילו תוכנת הפוטושופ שפולטת בדרך אוטומטית את קוד ה-HTML. בשלב הסופי מקודד האתרים יצטרך להוסיף קישור-תמונה במקום המתאים, יחליף תמונה בשטח טקסט, או ישנה את כותרת העמוד. בזה תסתיים מלאכתו בשיטה זו. חיסרון: הקוד שפולטת אוטומטית תוכנת הפוטושופ הוא לא תקני לפי התקנים הסטנדרטיים, בכך השיטה הזאת פוגעת בהצלחת קידום האתר אותו מקודד המקודד האתרים.

מיפוי תמונה

שיטה זו כבר קצת יותר קשה לקידוד בה אתרים בכך שלא צריך לחתוך שום תמונה בפוטושופ אלא להשאיר אותה שלמה + לתכנת את כל הקוד לבד בלי עזרת פלט קוד פוטושופית. טוב לא לגמרה לבד אפשר להיעזר בתוכנות עזר כמו Map Designer Pro קצת-מאוד-ישנה ולא תואמת את זמנינו אך לוקחת קורדינטות מצויין. בכל מקרה, בשיטה זו לוקח מקודד האתרים את תמונת העיצוב של המעצב ועליה "מלביש" את התכנות. לדוגמא: במקום לחתוך ריבוע "קישור תמונה" בפוטושופ, מקודד האתר ישתמש במיפוי אזור הקישור בתמונת העיצוב ע"י קורדינטות X & Y, רוחב והאורך כדי ל"גדר" את אזור הקישור, וכך הלאה. החיסרון בשיטה זו – היא מתאימה בעיקר לעמודי פתיחה של אתרים בהם אין הרבה תוכן כתוב. היתרון של שיטה זו בכך שתמונה אחת נטענת הרבה יותר מהר וחלק מאשר עיצוב פוטושופ המחולק לטבלאות ונטען בעילגות יתרה כאשר תמונה אחת מפה ותמונה משם כבר נטענו כשרוב תמונות העיצוב נתקעו איפשהו באמצע הטעינה.

חיתוך, מיפוי פלוס DIV

שיטה זו לדעתי הכי טובה והכי יסודית בגלל שאיתה מקודד האתרים מנצל את כל הכלים העומדים לפניו כמקודד אתרים. עובד עם כל הכלים ומשלב את כל השיטות, כן יחד. זה אפשרי תאמינו או לא! המקודד צריך לחותך את עיצוב המעצב בפוטושופ אך לקחת רק את התמונות החשובות שישמשו כתמונות באתר את הטקסט-כותרות-מסגרות-רקעים-עם-צבע-אחיד שיש בעיצוב הוא משאיר בעיצוב ואת שאר האתר הוא מתכנת בעצמו עם תאי DIV החוסכים בצורה משמעותית בשורות הקוד שנכתבות בעמוד (כמו שכבר הסברתי בפרק על אסכולות קידוד האתרים). לפעמים מקודד האתרים יצטרך לעשות מיפוי לתמונות מסויימות הדורשות מיפוי כי אינן מצריכות חיתוך או חייבות להשאיר שלמות. לדוגמא: תמונות דפי פתיחה או בארים עליונים עם תפריט שאי אפשר לתכנת אלא רק לעשות לו מיפוי.

טעויות ופתרונות


למקודד אתרים שעד לא מזמן היה אך ורק מתכנת HTML פשוט יש בעיות רבות, כמו למשל אי ידיעה על קיום סטנדרטים לבניית אתרים כך שיתאימו לכל הדפדפנים ושכל גולש יוכל ליהנות בדפדפן הפרטי שלו מהאתר. הוא גם לא מודע לכך שמנועי חיפוש לא אוהבים קבצי פלאש או FRAMES למיניהם. בפרק זה אנסה לפטור כמה מהטעויות הנפוצות של מקודדי אתרים לא מנוסים ולספק פתרונות הולמים.

סטנדרטי תקינות הקוד

מקודד אתרי מצויי בונה את אתריו כפי שהתחשק לו באותו הבוקר, במילים אחרות בכאוס וללא שום הגיון או סדר היררכי של תגיות ה-HTML או ה-CSS. אז לידיעת אותם מקודדי אתרים – כן, יש תקנים וסטנדרטים לבניית אתרים והם רק עוזרים לכם לעזור גולשי האתר לראות את אותו אתר אינטרנט שבניתם לעצמכם או ללקוח. בנוסף אותם סטנדרטי תקינות עוזרים למנועי חיפוש לסרוק את אתרכם יותר טוב שזה אומר רק דבר אחד = מיקום יותר טוב במנועי חיפוש. הנה אני אציג בפניכם בסקירה קצרה את אותם הסטנדרטי תקינות:

XHTML/HTML Transitional - התקן "הרגיל" לתכנות אתרים.
<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Transitional//EN" "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-transitional.dtd">


XHTML/HTML Strict - תקן נוקשה יותר בו נעשה כל עיצוב העמודים דרך CSS.
<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Strict//EN" "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-strict.dtd">


XHTML/HTML Frameset - תקן הקשור אך ורק לתכנות אתרים בעזרת פריימים.
<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.0 Frameset//EN" "http://www.w3.org/TR/xhtml1/DTD/xhtml1-frameset.dtd">


*הדוגמאות נתנו לקודי תקינות XHTML בלבד.


XHTML + CSS

מקודדי אתרים יקרים, לקודד אתר שלם ב-HTML פשוט זה משהו שעשו פעם, ברוך השם הטכנולוגיה התקדמה והתפתחה מאז. בימינו יש שפות תכנות פשוטות ומופשטות אף יותר כמו XHTML & CSS. כאשר XHTML היא אותה שפת HTML פשוטה עם כמה חידודים חדשים, היא זו שאחראית אך ורק על מבנה האתר שאתם מקודדים ו-CSS אחראית על עיצובו. מצבע הרקע והמסגרות של תגיות DIV & TABLES ועד לפונט-צבע-גודל של אות ואות באותו אתר. אנא מכם תשתמשו בשתי השפות האלו בקידוד אתרכם זה ישתלם לכם בסוף עוד תראו. כמובן שאם אתם משתמשים בהן שיהיה גם כן סטנדרט תקינות מוכנס בהתאם בקוד.
אתם יכולים לבדוק אם אתר שבניתם עומד בסטנדרטי התקינות XHTML – כאן, ואם הוא עומד בסטנדרטי תקינות CSS – כאן.

הכל "בילד-אין" בעיצוב

אחזור לרגע לשיטת חיתוך פוטושופ שבה המקודד אתרים מסמן את מה ואיך הוא רוצה שהפוטושופ יחתוך לו בעיצוב + שומר כדף HTML (ולא תיקני לפי הסטנדרטים). שיטה זו מאוד טובה אפילו מצויינת עבור המקודד העצלן אך פוגעת ישירות בהצלחת האתר, חווית הגולש, סריקת מנועי חיפוש והכי חשוב אם האתר נבנה ללקוח - הלקוח לא יהיה מרוצה (אלא אם כן הוא בור) ואז למקודד העצלן לא תהיה הרבה תעסוקה.
כל טקסט שנשאר כתמונה, לא נסרק ע"י מנועי החיפוש, וזה לא טוב כי אז אם מישהו מחפש משהו שכתוב באתרכם אך הוא נשאר כתמונה או יותר גרוע פלאש שלא נסרקים ע"י מנועי חיפוש ולא מופיע לגולש המחפש תוכן שאכן נמצא באתרכם אך לא כטקסט אלה כתמונה או פלאש. ככה מאבדים גולשים לאתרים מתחרים ובתחומים מסויימים זה יכול להיות מאוד קריטי.

פלאש, וג'אווה סקריפט

אלו שני אויביו הגדולים של מקודד האתרים התקני, ואחר כך גם של מקדם האתרים. מהסיבה הפשוטה שפלאש וג'אווה סקריפט לא נסרק ע"י מנועי החיפוש. אם כבר אתם משתמשים בג'אווה סקריפט נסו שג'אווה סקריפט יהיה כמה שפחות מעורב בתוך תגית ה-BODY ובכלל בבקשה תשתמשו ב-CSS ליצירת תפריטים, נכון שלא תמיד אפשר לבנות תפריט רק ב-CSS אך תשתדלו לפחות את הפשוטים לבנות נקי בלי ג'אווה סקריפט או אפילו גרוע יותר פלאש. לפלאש אני מציע להשתמש ב-SWFObject סקריפט כתחליף מעולה, נקי ופשוט של כל מערך תגיות הפלאש מבית אדובי. כמו כן כדי מאוד להתרחק מתפריטי ג'אווה סקריפט או פלאש מאותה סיבה ברורה שהם לא יסורקו ע"י מנועי החיפוש ולא ימשיכו לסרוק את האתר כולו אלא רק את העמוד הראשי. פתרון לכך יכול להיות בניית עמוד SITEMAP שאותו תגדירו בקובץ - ROBOTS.TXT שלכם.

iFrames & Frames

אם אתם משתמשים באתרכם בפריימים או אי-פריימס אתם צריכים לדעת את הדבר הפשוט הבא – מנועי חיפוש כמו גוגל וחבריו שסורקים אתרים הם סורקים עמוד-עמוד (פריים-פריים) ומצרפים את העמודים שנסרקו למאגר. מנועי החיפוש לא סורקים את כל קונספט הפריימים שיצרתם להנאתכם עלה פריים-פריים (עמוד-עמוד). אחר כך גולש מחפש משהו במנוע החיפוש ועמוד מאתרכם עולה לו בתוצאות החיפוש, הוא מקליק על הלינק ונכנס לעמוד המבוקש. עד כאן הכל בסדר נכון? וכאן מתחילה הבעיה, הגולש נכנס רק לפריים (או אי-פריימס) אחד של האתר הפריימים שלכם שבו בד"כ נמצא התוכן של אתרכם. זאת אומרת שכל עבודת הפריימים שלכם הלכה לאיבוד ברגע אחד כי לגולש לא מוצג שום תפריט שבניתם בפריים אחר אלא רק את התוכן שהוא חיפש. אם מישהו עדיין מתעקש על בניית הפריימים שיצרו סקריפט הבודק את שלמות הפריימים כל פעם שמישהו נכנס לאתר. לבעיית האי-פרייס יש פיתרון, פשוט הופכים אותו לתא דיו פשוט עם overflow: auto; כאשר חובה להגדיר לו גם כן רוחב ואורך. כך יבצר תא דיו בעל גבולות ברורים ואופציה לסקרול במידה ואם תוכן אותו תא דיו יעבור את המידות שהוגדרו לו.

דברי סיכום


כפי שניתן לראות יש כמה וכמה כללים חדשים למתכנת ה-HTML הפשוט שהפך בן לילה למקודד אתרים "מקצועי" ואין לי ספק אם מקודדי האתרים יבנו את אתריהם לפי כל סטנדרטי התקינות ונוחים לגולש ההצלחה מובטחת להם!

אם יש לכם שאלות או עוד הערות על טעויות נפוצות ושאר שטויות אתם מוזמנים להוסיף בתגובות...

עודכן - 14/12/07
]]> אימייל נאצה ראשון! http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry071114-204221
גולשי היקרים שלום,

ברשומה זאת אני רוצה לבשר לכם על נקודת ציון דרך שנייה שבלוגי הגיע עליה. הראשונה הייתה ביולי כשהבלוג עבר 10,000 כניסות וזה אכן היה מאוד מכובד ובשורה התחתונה עלה לי המון כסף (שלוש ליט"ש לחודש על שרת בריטי מאותגר). מה שכן בסופו של דבר זה השתלם כי הגעתי לנקודת ציון דרך שנייה והיא איך אם לא אימייל נאצה ראשון!
אני רוצה להודות ל-כ-ל הנפשות הפועלות על הבלוג הזה, שזה בעצם – אני. ברצוני גם להודות לחברי הטובים שקוראים בקפידה כל מילה כתובה בבלוג שלי ומודים במצח נחושה שזה זבל (הזוי) טהור ולא חוסכים ממני בביקורת רעה כל פעם מחדש. אז הנה חברי הטובים יש עוד מישהו החושב כמוכם, נכון שהוא עוד ילדון ונכון שהוא מתבטא כמו מישהו שלקחו לו את הסוכריה בגן אבל הוא אחד משלכם. בבקשה קבלו אותו בזרועות פתוחות עם לב חם/רחב ושוקו כי הוא אוהב לבחוש בו. אני מאוד גאה להציג את כותב אימייל הנאצה הראשון שלי, קבלו אותו – יריב, והנה מה שהיה לו להגיד עליי ועל הבלוג שלי בשיא תמימותו:

"האתר שלך ממש מחורבן ומעוצב מגעיל, לא פלא שאתה לא מצליח להתפרנס מעיצוב אתרים ונאלץ למצוץ זין של כושים לפרנסתך,לא פלא שאתה מסתובב בעולם מתוסכל וממורמר.

דרך אגב,אמא שלך שהרגע סיימה למצוץ לי את הזין מוסרת לך ד"ש.

היא מוסרת שהיא לא תגיע לארוחת ערב, היה משביע ומתוק.

בי חמוד"


נכון, שעכשיו אתם גאים בו מאוד? גם אני, גם אני. כל הכבוד לאיש האמיץ הזה שלקח כמה דקות מזמנו היקר ומכר אותן בזול לאימייל נאצה המוקדש לבלוגי. לא יודע מה איתכם אבל אני מאוד מבסוט מזה שמישהו נלהב ממני עד כדי כך שהוא מבזבז כמה דקות מזמנו וכותב כמה מילות "אהבה" לעברי, אפילו שזה מאוד פתטי. בכל מקרה, כתבתי לו אימייל חזרה שעליו לא קיבלתי תשובה.. אז יריב אם אתה קורא את הרשומה הזאת אתה מוזמן להשאיר תגובה כדי שגם חברי הטובים יוכלו להכיר אותך...

המשך יום נעים. :thumbup:]]> שלום אני מחמוד. http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry071027-004106
שלום, אני מחמוד, ערבי-ישראלי. כן, אמא שלי בוגדת מדינה שלכם, הולכת שוכבת עם ערבי. אבל מה נעשה, ככה זה מדינה שלכם.. אין כבר תרבות באימא שלי הערבים כבר יותר מתורבתים! לנו אין צבא, ישר הולכים לאוניברסיטה, אתם אחרי צבא דופקים ראש בהודו. אנחנו כבר מזמן לא עובדים בבניין, למה שנעבוד בבניין אם יש את התאילנדים - הרומנים נהיינו "היי סוסייטי" כמו שאומרים אצלכם. אם לא רוצים אותנו בבניין, אז איפה נעבוד? המקום היחיד שנשאר לנו הוא החומוס! ברוך השם סבא שלי מלך החומוס..

אני אספר לכם קצת על סבא שלי אבו מחמוד, ראשון החומוס בכפר יסיף! הוא התחיל לעשות חומוס עוד כשבנ-גוריון היה בשש והרצל עוד לא ידע אם הוא רוצה להקים מדינה יהודית. סיפור אמיתי באימא שלי – פעם הרצל בא לראות את הארץ בשביל לבדוק אם טוב פה להקים מדינה יהודית או באוגנדה. עשה סיור בארץ איכשהו הגיע לכפר יסיף שם לסבא שלי אבו מחמוד הייתה חומוסיה מאוד מפורסמת בזמנו. אז זאת היה חומוסיה מספר אחת בארץ! עכשיו קמות לך חומוסיות חדשות כמו פטריות אחרי הגשם. כולן ישראליות כשרות בלי טיפת שתן ערבי טוב, למה? עם ביצה באמצע החומוס - מי המג'נון ששם ביצה קשה באמצע החומוס!? והחטא הכי גדול שלכם, אתם מגישים חומוס קר. שום בעל חומוסיה ערבית אסלית לא היה אפילו חושב שיש דבר כזה חומוס קר פשוט בושה לכם! בלבלתם אותי עם המג'נונים הישראלים האלו, עכשיו אני לא זוכר על מה סיפרתי לכם. אה! על הסיור של הרצל בחומוסיה של סבא שלי אבו מחמוד. הרצל הגיע מאוד רעב אבל החומוס של סבא שלי השביע אותו עד מאוד, באמת מאז הכל אגדה. יש שמועה בכפר שהרצל בחר להקים מדינת יהודים פה ולא באוגנדה בגלל החומוס של סבא שלי מאז רק תיירים ויהודים אוכלים אצלנו בחומוסיה, עד היום זקני הכפר בברוגז עם סבא שלי. הכל בגלל אותו הרצל שלכם עם חזון עלק.

תגידו לי איזה חזון? כל מה שאתם עושים זה רבים בניכם לבין עצמכם. תאמינו לי בנתיים ערבים משתלטים לכם על מדינה, מדינת היהודים עלק. אנחנו כבר בכל מקום. התחלנו בבניין, אבל עכשיו בגלל כל מנות החומוס שאתם אוכלים אנחנו לומדים באוניברסיטה ואיך אומרים? השמיים הם הגבול, ולא מג"ב. אבל אתם יודעים לא התקבלתי לאוניברסיטה, איך אומרים בשפה שלכם? עשו לי קטע מסריח. כמו שאמרתי לכם אימא שלי יהודיה, אז אני נראה אשכנזי. באימא שלי לא רואים עלי שאני ערבי אוהב חומוס, אבל איכשהו נודע להם שאני ערבי והם לא אוהבים ערבים אז הם החליטו לעשות לי את מבחן החומוס לפני הקבלה. רק לערבים הם עושים אותו באימא שלי. הושיבו אותי מול צלחת חומוס גרגרים, שתי פיתות, מזלג וסכין + כוס מים ואמרו לי תאכל.
נלחמתי עם עצמי באמת שנלחמתי רציתי לאכול אותו כמו אשכנזי טוב עם משקפיים. לחתוך את הפיתה לשתיים עם הסכין אז עם המזלג למרוח את החומוס כמו אשכנזי טוב אבל לא הצלחתי. אז מה לעשות אכלתי כמו ערבי כי יש לי כבוד לחומוס! צעקתי "יאללה אתכם יא אשכנזים מושתנים!" תפסתי פיתה קרעתי חתיכה והתחלתי לנגב בסיבוב כמו שסבא שלי אבו מחמוד לימד אותי! אני בטוח שהוא גאה בי על הרגע הזה שלא נכנעתי לאשכנזים הממזרים האלו. אבל לא בגלל זה לא קיבלו אותי לאוניברסיטה אלא בגלל שאחרי הניגוב הראשון זיהיתי שמשהו פה מסריח ושאלתי אותם אם הם עושים צחוק? לפחות אם מביאים חומוס מסחרי אז שיהיה צבר, למה אותו עושים ערבים, את אחלה עושים יהודים רעים. הם התעצבנו והעיפו אותי.

אחחח, תאמינו לי אתם האשכנזים לא יודעים להנות מהחיים כל היום מתרוצצים על הרגליים בגלל זה יש לכם לחץ דם גבוה. מה עם לעצור שניה להריח את האוויר המזוהם שלכם ולהגיד שהיום אתם משקיעים בעצמכם עם איזו צלחת חומוס גרגרים טובה מאבו מחמוד הקרוב לבית שלכם. תאמינו לי זה ירגיע אתכם ישר ויעלה חיוך...

:marijuana: רשומה זו מוקדשת למורזיק
]]> בלונדה. http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry071001-172645
היי שלום, שיר. בת עשרים ואחת - לפחות הייתי. כן אני בטוחה שאם אתה מצאת את הקלטת הזאת כבר הבנת או ניחשת, אולי אפילו ראית שאני כבר לא בין החיים. תאחל לי בהצלחה בעולם הבא, אם יש אחד כזה בכלל. בנתיים אנצל את הנסיעה הקלילה באוטובוס כדי לספר לך על מה שהוביל אותי אל המוות. אני מקווה שאתה חמוד, אחרת זה סתם בזבוז של סיפור.

סקס, סמים ורוקנ'רול


כולם חושבים שזאת ה-דרך לחיות את ה-חיים. ה-בעיה מתחילה בסקס, כשהוא גומר שבע פעמים ואני אפילו לאו פעם אחת, וזה שכן היה עושה לי משהו שם למטה נטש בגלל שהתחלתי גם להזריק ולא רק לעשן. אפ אחד לא מושלם, כן? לגבי הרוקנ'רול, היו זמנים של מסיבות מטורפת עד אור הבוקר! היום, מסיבות לא מזיזות לי כלום - לא את הגוף ולא את הנפש כי אני מסוממת. זאת אומרת הייתי, כבר חודש "נקייה וחופשיה". עלק, אבל אם חשבת שבגלל זה אני נרקבת בגיהנום, טעית.

איבר חסר


הייתי הכוכבת העולה של משפחה קטנה, אמידה, אשכנזיה, פשוט מושלמת מכל הבחינות החיצוניות – הצביעות הזאתי הגעילה אותי, וכנראה גם הזאת שגמרה לי לברוח. יום אחרי היום הולדת חמשה-עשר שלי החלטתי לברוח מהבית. מהבית המפואר של אבא, איש עסקים מפורסם ביום. בלילה הוא בחדר שלי לוחש עד כמה שהוא אוהב אותי, שלא יהיה עוד גבר שיאהב אותי כמוהו. ואימא עקרת בית, בבית המפואר של אבא ביום. בלילה בובה קנאית - לי, שלקחתי לה את אבא לילה שני ברציפות. אבל אחרי שברחתי הם יזכרו אותי לתמיד כ-”הכבשה השחורה" של אותה משפחה קטנה, אמידה, אשכנזיה, מושלמת מבחוץ. אני עשיתי אותם מושלמים באמת... בלעדיי... ובלעדיי הזין של אבא.

מישהו זר


איזה מזל שאני חסרת רגש שם, למטה. הכל תודות לאבא. אחרת אני לא יודעת איך הייתי מסתדרת.. בטח לא באותה קלות של זרימה למיטה עם מישהו זר בשתיים בלילה, שהובילה להשארות של חודש עד כמה על בסיס אירוח מלא. מיטה-אוכל-כסף, ואני מצידי הייתי רק צריכה להשתולל מעל הזר חמש דקות בשביל שיתרוקן, או עד שימאס לי ואעבור לשמש לזר אחר כקורבן קל.

לא הכל זה סקס בחיים


או לא הכל זה כסף בחיים. כשגיליתי את זה, הרגשתי ריקנות, כעס עז כלפי הורים שחוץ משני הדברים האלו לא לימדו אותי כלום. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, הייתי כבר בת תשעה-עשרה ויומיים. אז לקחתי את כל הכסף שחסכתי מכל הזרים שקיבלי מגיל חמש עשרה והתקשרתי לורד בחור נחמד מזוקן בעל קול עייף המתמחה להטסת אנשים לחו”ל, לתמיד. ביקשתי ממנו להטיס את ההורים שלי לחו"ל. הוא הסכים תמורת כסף קל, ככה הוא קורא לכסף שחור, ותוך יום ההורים שלי כבר היו בחו"ל, לתמיד. אני זוכרת, באותו לילה ישנתי כמו מלאך עם חיוך רחב, בלילות שבאו אחריו הריק וכעס חזרו ועזרו לנידודי שינה לנצח..

אומץ


להגיד שאני רוצה להתאבד זה קל, אני רוצה להתאבד כל יום ויום בו אני נושמת. החלק הקשה הוא להשלים עם החיים העלובים שחייתי עד כה, עד יום הולדת עשרים ואחד ושלושה ימים שלי, ולהמשיך הלאה לשלב ההתאבדות. אני לא רוצה להיות עוד אחת שהלכה לעולמה בגלל שהחיים היו קשים בשבילה, אפילו שזה נכון. אני עדיין רוצה מוות אומנותי. כך לפחות יזכרו אותי בשל השיגעונות שלי ולא הכשלונות האנושיים שלי.

שלום


אני יודעת שנקשרת אליי, אהבת להיות קשוב לכאבי, אבל הגיע הזמן שאלך להשלים את האקט הסופי במערכת החיים שלי. אל תתבאס, רק תלמד שהחיים הם לא תמיד בדיוק מה שאתה רוצה שהם יהיו. כמה שיותר מהר תבין ותשלים עם זה, ככה יהיה לך יותר שמח לחיות את החיים המקוקלים שלך אחר כך. אז היה שלום חמוד...]]> דבקה הפקות ה-מיחזור (סטירה) http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry070927-184019
דבקה הפקות גאים להציג את פעילות עבר שנעשתה בין השנים 2002-2005. אלו היו שנים טובות לדבקה הפקות, באותה תקופה החבר'ה של דבקה הפקות הספיקו להפיק שלושה ביטים, שני ראיונות עם האמנים המובילים בארץ באותה תקופה, גירסאת קבר ללהיט עבר, ושיתוף פעולה עם פ.א.י רקורדס על אלבום נוער.

"אנשים רבים שאלו אותי עם השנים לאיפה נעלמו החבר'ה מדבקה הפקות, ולמה אין עוד הפקות מפוצצות ויוצאות דופן שיזעזעו את סצנת הקפיץ-קפוץ בארץ. אני תמיד עונה להם בבושת פנים שהחבר'ה מדבקה הפקות בצבא ואין זמן לעשות משהו חדש שיתפוס את האוזן המשוריינת של המאזין הפשוט בסצנת הקפיץ-קפוץ בארץ." (עידן סמית)

כל זה היה נכון עד לפני שבוע שחברי דבקה הפקות התאספו יחדיו לעריכת קלטת יומולדת פרטית לידידה הדדית. מלאכת העריכה הזכירה להם ימים עברו בהם היו ילדים עושי שטויות והפקות זולות. באותו מפגש של כייף, מאנצ'יז, צחוקים, ובעיקר זיכרונות רטרו. הוסכם ע"י חברי דבקה הפקות להתחיל לעשות שוב מוזיקה קפיץ-קפוצית מקרטעת מלוות בכייף וראיונות מזוייפים.

"אני לא הייתי מאמין בכלל שיהיה אפשר לחזור ולעשות מוזיקה אחרי שנתיים של פגרה, אבל אחרי שהתכנסו פה בשביל היומהולדת הבנו שעדיין זורמת בנו אהבה למוזיקה. האהבה התמימה הזאת של בני שש-עשרה, שאחרי נשיקה אחת הם כבר חברים.” (סיי.ג'יי סייכו)

מספיק עם הדיבורים, הנה כל העבודות שהספיקו דבקה הפקות לעשות בשלוש שנות הפעילותם:

בתחילה הייתי רוצה להציג בפניכם את עבודתו של האיש מאחורי הפטיפונים והביט של דבקה הפקות – סיי.ג'יי סייכו. הוא המומחה לתוכנות העריכה eJay Audacity ולאחרונה הוא גם התחיל לעבוד עם FL Sudio 7 שקצת קשה לו אבל הוא בטוח יתעלה עליה בסופו של דבר. אז קבלו את שלושת הביטים שלו המלווים במילים גסות באנגלית שוטפת:

C.J Psycho - First Shit

C.J Psycho - Hip The Rock Hop The Trip

C.J Psycho - Church Style

דבקה הפקות עשו שני ראיונות מצויינים עם האמנים המובילים באותה תקופה. שהם היו דאז נהג חדש, ומשפחת שומרי המשקל. הקול הסקסי המנחה את הראיונות הוא קולו של עידן סמית. הבחור שאחראי על דבקה הפקות ואם לא הוא פשוט היה אפשר לישון הרבה יותר בשקט בשכונה. אז קבלו את הראיונות בשמחה רבה! נ.ב עידן סמית נפצע קלות בראיון עם משפחת שומרי המשקל. לא משהו רציני.

עידן סמית - ראיון עם נהג חדש.

עידן סמית - ראיון עם משפחת שומרי המשקל.


הדבר לפני אחרון שהם עשו לפני שירדו למחתרת היה שיר מחווה לזמר האהוב עליהם באותה תקופה – קאשיו. בחור קצת עצבני עם ראסטות שהיה דומה בצורה מפחידה לאיש בעל הקול בדבקה הפקות עידן סמית, לפחות כך חשבו רבים ממעריצי דבקה הפקות.
בהתחלה עידן סמית התנגד לרעיון כולו אבל בסופו של דבר הסכים לכך בגלל מישהי חמודה (נו מה?!). אז קבלו בהפצת בכורה את שיר המחווה לקאשיו:

עידן סמית – קאשיו יוצא החוצה.


הדבר האחרון בהחלט שעשו החבר'ה מדבקה הפקות לפני שגייסו אותם לצבא הירוק. היה שיתוף פעולה ענק עם פ.א.י רקורדס על אלבום אוסף של אומנים צעירים. "רוחות של שינוי" ששימש כפרוייקט גמר לפ.א.י רקורדס. האוסף היה אמור להגיע לכל תחנות הרדיו אבל איפשהו אחרי שלב ההדפסה הלך לאיבוד. באלבום האוסף נתנו חלק אמנים כמו – ארלין גולד, אדם בן לביא, מיסטיק, נורוק, כת השפן, ראשחור, ערפדי, שחיגר ושירי, שחר בארי, סימן רשום, ועוד. כמו שכבר נאמר האוסף לא באמת ראה אור אבל בכל זאת הנה מיקסטייפ שנעשה עבור אותו פרוייקט:

דבקה הפקות & פ.א.י רקורדס – משוב של שינוי (מיקסטייפ).


אחרי ששמעת, צחקת, בכיתם, וקיללתם, דבקה הפקות חוזרים. זאת הייתה רק סקירה של שלוש שנות פעילות לפני גיוסם לצבא הירוק ועכשיו אחרי איחוד כוחות קטן לעריכת קלטת יומולדת הם חוזרים ובגדול. הם מבקשים להגיד שעוד מעט יצאו דברים מקוריים חדשים וראיונות מזוייפים מפוצצים! אז שיהיה לחבר'ה מדבקה הפקות במון הצלחה!]]> שבק ס' האיחוד 2007 http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry070825-134958 אני זוכר את ההופעה הראשונה שלהם בה הייתי, זה היה האיחוד השני ב-2004 בניצנים (הפעם הראשונה והיחידה שהייתי שם). בקושי ידעתי את המילים והכרתי רק את כנען 2000, אבל הייתי חייב לבוא לראות במה מדובר. והאמת? היה גדול! חוץ מהקטע של בנות נחמה באמצע הלילה עם סאונדמן שפוך מת, לא מתאים.


צילמה: אור אלתרמן, שוק שחור.

שלשום, שנת 2007, האיחוד השלישי של החבר'ה מיבנה, שאני לא אבוא? הזמנתי כרטיס מראש, ובאתי לאמפי רעננה מוכן ויודע כבר את כל שלושת אלבומיהם המוצלחים (אגב, אמפי רעננה הוא אחד המקומות המעפנים להופעות אנרגתיות מסוג זה!). בכניסה פגשתי כמה אנשים טובים מכל הארץ ונכנסנו. איכשהו כבר מהחימום מצאתי את עצמי עומד בשורה הראשונה נשען על הגדר (יש לציין עמידה מאוד!). החימום של פלד ואורטגה היה מצויין, הם נתנו בראש! כמה אני אוהב את החבר'ה האלו פשוט תענוג לראות אותם מופיעים. אחריהם עלה שחר סוויסה שלא באמת עניין אף אחד. בכל שלבי החימום אונ-אנד-אוף אוהדי בית"ר פרצו בקריאות "ש! ב! ק! ס!" וסימנו עם האצבע המורה, ואני איתם!

"זהו טקס ממלכתי, להרמת הדגל הקהל מתבקש לעבור למצב דום", שתי בנות שוף בנטו לבוש יצאו להרים את דגל שבק, "הקהל יכול לעבור למצב נוח" – כך החלה ההופעה האדירה של שבק ס' בהרכב מלא – ג'יימס, דווידי, פלומפי, פילוני, חמי, מירו, מוקי ונימי, כולם היו שם, גם חבריהם הוותיקים כמו הקספרים ואדם בן לביא. הם עשו שמות על הבמות, הטיפו על צבא השוף, כבוד, אנשי הקרטון, מלחמות על מקרופונים, יבנה, וכמה שזה טוב להיות ילדים ירוקים ולשיר על ג'אנג'ה, לימדו איך לתקוע בחצוצרה או לעשות מסיבה, ועוד. אני כמו גרופית טובה מהשורה הראשונה הקשבתי, קפצתי, והדלקתי סיגריה (ילד ירוק-שיר הג'אנג'ה) במקום הנכון. מוקף בבנות הגיל הגבולי, נוטפות זעה ומי עדן שהושפרצו חופשי ע"י המאבטחים המודאגים. יצאתי מההופעה רטוב ובהרגשה של חולצת מדי ב' ישנה שאין מצב לייבש אותה אפילו במדבר סהרה! - זאת אומרת היה פשוט טוווב!

ההופעה החלה ב21 ועשרים, הסתיימה ב23 אפס אפס, שעה וארבעים של תענוג מטורף! ארבע נגנים על ארבע סולנים שעדיין יודעים לתת בראש גם בגיל 30 פלוס+, הם פרפורמרים אנרגטיים מטורפים ומקוריים. הם גם היו ממשיכים לתת בראש אם לא הייתה המשטרה סוגרת להם את הרמקולים ב23 בול ומשאירה אותנו רק עם המוניטורים שעל הבמה והרגשה רעה מההופעה, בדיוק כששבק עולים לתת את שירי ההדרן. שבק לא נכנעו כל כך מהר ונתנו בביצוע אקוסטי לחצי שיר 'מכופפף הבננות' ולשיר 'נופל וקם' שהקהל שר אותו איתם. סיימו, וביקשו מהקהל לא להתפרע, אמרו תודה רבה וירדו. בשלב זה קמו אוהדי בית"ר לתחיה ויצאו עם סלוגן "מי שלא קופץ שוטר" – אז קפצתי, מה שיעשו בי לינץ'!?

בכל מקרה פילוני פלט למיקרופון "נתראה בקרוב", אני רק מקווה שזה יהיה באמת בקרוב! גם אתם הייתם?!

:marijuana: מייספייס: שבק ס', פלד&אורטגה.
]]> חומוס כפול נגד, חומוס גבעתיים (במרינה) http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry070810-183308 לא, לא שכחתי את אהבתי לחומוס. להפך היא רק התעצמה במידת רבה! אבל הבעיה היא שלאחרונה אני עובר בצורת חומוס מסיבה לא מובנת (רמז לחברים!). אולי בגלל האבנים שיש לי בגוף, לא ברור. בכל מקרה, הנה, אני מביא לכם עוד שתי ביקורות על שני מקומות שאכלתי בהם חומוס.

חומוס כפול


סיפור, שני חברים ואני שוטים בשעות ערב-לילה במרכז תל אביב בחיפושים אחר חומוסיה פתוחה. כל זה אחרי סיום קורס צבאי "מסווג עלאק" של אחד החברים. אחרי חיפושים ברוב דיזינגוף-קינג ג'ורג-בוגרשוב, עייפים, כועסים, ממורמרים, הגענו לנחלת בניימין וחיפושינו הסתיימו בחומוסיית כפול המצויינת!

הטוב - חומוס כפול (נחלת בנימין 2, תל אביב), מסעדת חומוס לא חומוסיה אלא מסעדת חומוס באמצע מרכז תל אביב בנחלת בניימין. המקום מעוצב באווירה רומנטית עם כיוון רטרו לתל אביב הישנה מלא פוסטרים וקרזות ישנות. יש מקומות ישיבה בחוץ או בפנים + יש אישור עישון בפנים לשואלים. החומוס במסעדה מצויין, התפריט רחב בעל מספר רב של בשרים המשמשים תוספת מצויינת לחומוס. המלצה שלי לכו על חומוס עם פרגיות. הם עושים גם משלוחים והמחירים סבירים מאוד למסעדה באמצע מרכז תל אביב. מומלץ לביא למסעדה הזאת חברות לדייט, אם היא לא תאהב ת'חומוס לפחות היא תהנה מהאווירה והעיצוב. אגב, חל איסור מוחלט להזמין נשים לדייט ראשון או בליינדייט בחומוסיות. למה? תחשבו לבד.

חומוס גבעתיים (במרינה)


סיפור, השעה שתיים וחצי בלילה, שתי ידידות ואני בחוף זבולון הרצליה רעבים חושבים על מקומות אוכל פתוחים בשעות הלילה. עלינו על אחד ונסענו למרינה ומסתבר שזה מרכז האוכל היחיד שפתוח בשעות האלו וגם הוא היה לקראת סגירה. אחרי סיבוב במרינה וחישוב כלכלי מהיר הוחלט על חומוס גבעתיים שלא היה כל כך זול או טעים, בעיקר נוזלי.

הרע – חומוס גבעתיים (קניון ארנה במרינה, הרצליה פיתוח), המקום נראה כמו סניף פאסט פוד (fast food) ממוצע ו"היגייני" משו, התפריט ממוצע עם מנות חומוס-פול הזויות ומומצאות עם שמות כמו - “קומפלט”. מנות החומוס מוגשות כמרק טחינה, לא זאת לא בדיחה רעה מסרט בוקרס ישראלי זול, זאת האמת. מישהו צריך להגיד לאשכנזים מחומוס גבעתיים במרינה שחומוס זה חומוס, טחינה זאת טחינה, מרק זה מרק, ולא חומוס זה לא מרק טחינה חם. המחירים הם בהתאם למכירי הנדל"ן באזור, גבוהים!

:marijuana: רשומה זו מוקדשת ללוי, שלומי, אורטל ודניאלה!
]]> שיחות חולין על סף השפיות http://www.idansmith.com/index.php?entry=entry070804-194140
שלום, ברשומה זו אני מביא מולכם 5 רשומות שכתבתי אותן כשהייתי בן 18 אז סלחו לי על השפה ברשומה זו אפילו שאני חושב שהיא מבדרת. אגב, בזמנו רשומות אלו היו כתובות באנגלית עד שהחלטתי לפני כמה שבועות שהגיע הזמן לגיירם ולהפוכותם לרשומה אחת כשרה בעברית שבורה! תהנו ככל שתוכלו מהכתיבה ההזוייה והשנויה במחלוקת שלי, שבוע טוב.

אם אתה לא יכול להביס אותם, 'צטרף אליהם


- איזה גאון אמר את זה, אז זה חייב להיות נכון! כן בטח..
- הממ... אז מה עכשיו?
- יש לי בלוג! [=
- אז...?
- אז, אני עכשיו אחד מהם. הצטרפתי להמון!
- או נהיית אחת השרמוטות הבכייניות האלו שכל מה שהן אין פעם מדברות עליו הוא החבר שלהן – "הוא כל כך מקסים כל כך מתוק, מאמי שלי!". שרמוטה שתקי כבר!
- אבל אני אחד (זכר).
- אה כן, נכון, ידעתי את זה...
- היי סמיגל, חיית בתוכי פרקטית 18.5 שנה ואתה עדיין לא יודע שאני בן?
- היי, איך יכולתי לדעת?
- בוא נתחיל מה זה שאין לי שללים, זרקורים, בננות, אפרסקים, פמלות, או כל דבר אחר שהיה מונע ממני לישון על הגב מרוב כובד מרוכז על אזור החזה כמו שדיים!
- חשבתי שאתה שרמוטה בגובה פני הים שכל הזמן בשפל.
- למען השם יש לי זין!
- אה, הבליטה הקטנה הזאת, שם ליד אילת היא הזין? איייף, מצויין, כבר חשבתי שזה סוג של סרטן חולני שרואים רק בתוכנית "תאמינו או לא".
- למה? אלוהים למה? נולדתי...
- יהודי?
- איתך בראש שלי.
- חוץ מזה אתה אתאיסט, אז אלוהים לא יעזור לך.
- אווו לזה שמת לב אבל לזה שאני בן...
- היי קורה.. =]


גרוב


- כעעען, שיחת שיגעון!
- מה שתגיד אחי... מחר אני בקולטורה תל אביב, שובר קצת גרוב על הרחבה!
- אתה, שובר גרוב? בבקשה...
- בחייך, יש לי כמה תנועות!
- נכון, תנועות של יונה חולת סרס על כיסא גלגלים מקולקל.
- תזדיין!
- היית רוצה את זה, הא?
- הא!?
- לזיין אותי...
- לאאא!
- אל תכחיש את זה, השלב הראשון הוא להודות שיש לך בעיה.
- כן, אבל אין לי אחת!
- אז למה אתה צועק?
- אני לא צועק!!!
- אתה רואה...
- ... אתה אוהב את זה נכון?
- אוהב מה?
- לעצבן אותי!
- כעעען... אתה יודע, מנסה לעשות את העבודה שלי...

שיחת שירותים


- אז מה קורה אחי?
- עדיין אוסף את עצמי אחרי שהיא זרקה אותי.
- מה? מתי?
- ביום השואה!!!
- :lol:
- :dry:
- בחייך, אתה חייב לראות את ההומור שבזה...
- חחח למען האמת שכן.. אז מה קורה?
- אתה יודע, סורק את המוח בזמן שאתה יושב על האסלה.
- מצאת משהו?
- לא ממש אבל כמעט נהרגתי ע"י אחת הראסטות שלך!
- חחח...
- אחי, זה לא מצחיק... גלח אותן!
- כן זה כן!
- סבבה, אבל גלח אותן!
*צליל ניאגרה קרה*
- אני לא שומע אותך...
- בן...

נוק נוק, מי שם?


- נוק, נוק...
- מי שם?
- אני.
- אני מי?
- רק אני...
- לא, לא, לא!
- אתה חייב לענות משהו טיפשי אבל מצחיק!
- כמו מה?
- המממ... כמו זה – נוק, נוק...
- מי שם?
- באנג...
- באנג מי?
- באנג-קוק!
*צליל ביצים סדוקות*
- בשביל מה עשית את זה לעזאזל?!
- זאת בדיחת "נוק נוק" אמיתית, הבנת?
- לאאא!
- אוקי, אוקי נסה אתה עכשיו! אבל עם משהו אחר...
- סבבה, שניה... סבבה יש לי אחד. נוק, נוק...
- מי שם?
- תת...
- תת מי?
- תת מקלע יא בנזונה!!!
*צלילי ריסוס, שאחריו נשמע צליל וידוא הריגה בבודדת.*
- אני מחפש שותף חדש לראש של עידן, יש מתנדבים לניסוי?

חשבון בנק


- פתחתי חשבון בנק!
- וכמה כסף יש בו?
- 100 ש"ח!!!
- ביל גייטס אתה, הא?
- לך יא קנאי למקדונלדס ותירה בכולם!
- שתוק יא חבר ריבאונט!
- ... אז מה עם אנחנו תקועים באותו ראש, לך תעמוד בפינה!
- אוקיי, דרך אגב מה קרה לשותף האחרון שלך?
- בו נגיד שהוא התפזר מפה מאוד מהר אחרי השיחה האחרונה שלנו.
- אוו... :mellow:
- :whistle: בו!
- #$@#%#@^ :wacko:]]>